טראפלס אוראו על מקל
תעודה ראשונה
לפני בדיוק חמישה חודשים נכנסתם לחיי, 28 ילדים קטנטנים, בני שש (חלקכם אפילו פחות)
ולא לקח לכם אפילו שבוע על מנת לכבוש אותי..
התחלנו את שנת הלימודים ולמדנו אותיות, צלילים, ספרות ותרגילים
העברנו שעות וימים שלמים יחד,
לומדים, מדברים, צוחקים, כותבים, קוראים, מציירים, משחקים ונהנים.
הגעתם כאלו אפרוחים והיום כבר קיבלתם את התעודה הראשונה..
מדהים לראות כמה גדלתם והתבגרתם בחמישה חודשים,
אתם כבר קוראים ספרים, כותבים סיפורים משוחחים בבגרות שלעתים גורמת לי לשכוח שאתם רק בני שש..
היום דיברנו על מה השתנה אצלנו מתחילת השנה ועל דברים שאהבנו וריגשו אותנו.
וכפי שסיפרתי לכם, אתם הכי מרגשים אותי, כל יום מחדש.
אם זה בפנים המוארות כשקראתם את המילה הראשונה,
או כשהצלחתם להיפרד מאמא ואבא ולהיכנס לכיתה בחיוך,
ואפילו כשאתם עייפים ורק רוצים חיבוק..
כל כך התרגשתם וחיכיתם לקבל את התעודה, אז לא נכין לכם משהו מתוק ?
היום הזה היה שלכם, שלנו.
אז המתכון הבא מוקדש לכיתה הנפלאה שלי ♥♥♥ ומובא לכם בהמלצתם החמה 🙂
טראפלס אוראו על מקל
רכיבים:
40 עוגיות אוראו
230 גרם גבינה לבנה (השתמשתי בנפוליאון, מופחתת שומן)
חפיסת שוקולד (חלב, מריר או לבן, מה שאוהבים)
סוכריות צבעוניות לקישוט
כ – 40 מקלות סוכריה
אופן ההכנה:
נכניס את העוגיות, כולל המילוי, למעבד המזון ונרסק לפירורים דקים.
נעביר לקערה, נוסיף את הגבינה הלבנה ובעזרת כף נערבב היטב במשך כמה דקות,
הכי יעיל להשתמש בגב הכף על מנת לשלב ולמזג בין הגבינה לפירורי העוגיות.
בסופו של דבר מתקבל כדור "בצק" נוח לעבודה.
נגלגל כדורים קטנים ונניח על צלחת או מגש.
נמיס מעט מהשוקולד, נטבול את קצה המקל וננעץ אותו בכדור (עוזר למקל להישאר בפנים)
נעשה כך עם כל הכדורים ונכניס למקפיא לשעה.
לאחר מכן נמיס את שאר השוקולד ובעזרת המקל נטבול כל כדור בשוקולד המומס
ומיד בצלוחית עם הסוכריות הצבעוניות
נניח לייבוש, אם בעזרת בסיס קלקר או ספוג כלשהו,
או כפי שניתן לראות בתמונה – בעזרת מסננת הפוכה 🙂
לאחר לילה במקרר שכבת השוקולד מתמצקת ועושה את צליל הקראנץ' בזמן הנגיסה..
ללקק ת'תות 
לו הייתי ילד….
איך לא נכנסתי אתמול לבית הספר, איך ?!?
נראה נהדר ואני בטוח שהילדים חגגו
2 בפברואר 2013 בשעה 10:39
היי דני,
באמת תהיתי אולי אראה אותך אתמול..
הילדים מאד נהנו, ביקשו שידור חוזר 🙂
תודה ♥
2 בפברואר 2013 בשעה 10:42
כפי שכבר אמרתי לך יקירה, הם,תלמידייך זכו במורה לחיים ואת זכית לראותם גדלים,לומדים שמחים ומאושרים.כן יירבו מורות כמוך.
(ואני גם זכיתי הן להכירך והן במתכון ורעיון משגע!)
אוהבת♥♥♥
2 בפברואר 2013 בשעה 10:58
בוקר טוב אביגייל,
הכי הכי כיף לקרוא אותך פה..
ויאללה,
חייבות להוציא את התכנית לפועל 🙂
נשיקות ❤
2 בפברואר 2013 בשעה 11:04
אני אישית טעמתי…… מדהים……….
אפילו טעים מדי.
שאפו
2 בפברואר 2013 בשעה 11:05
חחח אין עלייך, מדהימה !
שמחה שטעמת ועוד יותר שנהנית 🙂
❤
2 בפברואר 2013 בשעה 11:07
תותי יקרה,
את מרגשת כל כך בהתרגשות שלך ובאהבה שלך לילדים,
מאחלת לך ולהם שלא תגמר ההתרגשות לעולם.
2 בפברואר 2013 בשעה 11:23
שרית ♥
איזה כיף, תודה על התגובה 🙂
תודה ♥♥
2 בפברואר 2013 בשעה 11:28
תודה לך שאת שם ודואגת לילדודים ❤
2 בפברואר 2013 בשעה 13:08
גם הם דואגים לי,
הוכיחו זאת השבוע..
♥
2 בפברואר 2013 בשעה 13:10
ההקדשה מרגשת והתוצאה מדהימה
כל הכבוד 🙂
3>
2 בפברואר 2013 בשעה 11:56
היי דפנה,
תודה ♥♥
מתגעגעת…
2 בפברואר 2013 בשעה 12:24
כשלמדתי ביסודי, לפני כמעט 30 שנים במולדובה, אני זוכר שזה היה ממש מנהג, אם לא תחרות בין מורות (וגם מורים, אגב 😉 ) – מי יפנק את התלמידים במשהו יותר מקורי, מעשה ידיו, כמובן.
ומאחר וגם אמא וסבתא שלי היו מורות, ראיתי את ה״מטבח״ הזה גם מבפנים ;-).
בכל אופן, הלוואי והמנהג הזה יתפוס גם בארץ תנופה כזאת רחבה, שהתלמידים תמיד יזכרו את המורה הראשונה שלהם. זיכרון לחיים, ואני מדבר מניסיון אישי.
אז, בשתי מלים קצרות, – יישר כוח! ובעוד שתי מלים – כל הכבוד!
2 בפברואר 2013 בשעה 14:17
היי אדי,
תודה על התגובה המושקעת.. 🙂
הלוואי והיה כזה מנהג גם פה.. אם היה תנור בבית הספר אני רק יכולה לתאר מה הייתי מכינה איתם 🙂
בינתיים הם נהנים מדי פעם מהפתעות קטנות..
תודה ♥
2 בפברואר 2013 בשעה 14:20
יש לך מקום בכיתה בשבילי?
היה מתאים אחד כזה עכשיו
2 בפברואר 2013 בשעה 14:42
היי גיל 🙂
בשבילך תמיד יש לי מקום !!
מתי היומולדת ? אארגן לך משלוחה 🙂
ומזל טוב על השבוע החגיגי !!
♥
2 בפברואר 2013 בשעה 14:44
רואים ישר שנעשה מכל הלב 🙂
ריגשת אותי יקירתי,
הייתר הוא תוספת מתוקה ♥
2 בפברואר 2013 בשעה 16:25
יווו את ממשיכה לי את ההתרגשות מאתמול !
תודה מותק ♥
2 בפברואר 2013 בשעה 16:26
שיאללה הייתי שמחה אם היית המורה של הילדים שלי נשמע מאד כיף ומלא אהבה (ומתיקות ) אצלך בכיתה
3 בפברואר 2013 בשעה 13:07
היי שרון,
איזה כיף, תודה על מה שכתבת !!
3 בפברואר 2013 בשעה 13:12
רעיון מתוק מתוק ..האם ניתן להכין ללא גבינה?כי אני מאוד רוצה להכין עם הילדים אך אצלינו אין גבינות בבית הספר…ואם אני יכין עם מחמאה זה טוב?נשיקות מתוקה ותודה
3 בפברואר 2013 בשעה 20:46
היי שונטי,
משום מה קשה לי לתאר לעצמי את הטעם כשזה עשוי מחמאה או מחמאה..
זה יהיה כמו לתת ביס ב… מחמאה…
נסי למצוא תחליך הדומה במרקם לגבינה לבנה, לא על בסיס שומני.
♥
3 בפברואר 2013 בשעה 21:56
אין מורים כאלו היום,
אפשר לספור אותם על כף יד אחת.
כל הכבוד. בפעם הבאה מציעה שתשתפי אותם בעשייה. הם יעריכו עוד יותר.
זו תהיה חגיגה אמיתית. כל הכבוד ובטוח טעים.
5 בפברואר 2013 בשעה 16:14